פסק-דין בתיק ס"ע 55124-11-10

התובע (להלן גם: "העובד") הועסק אצל הנתבעת (להלן גם: "המעביד") תקופה של 35 חודשים ועד ליום 12.9.10.

אין חולק כי עפ"י הסכם העבודה (נ/1) שכרו של התובע עמד על סך 14,500 ש"ח, וכי בפועל לאחר 3 חודשי עבודה, עודכן שכרו של התובע והועמד על סך של 15,000 ש"ח (ר' עמ' 2 לפרוטוקול מיום 11.10.12, ש' 6)

התובע עותר לחיוב המעביד בתביעות, כדלקמן:

1.                 "אי תשלום שכר עבור שעות נוספות".

2.                 "החזר כספים שקוזזו מהשכר ומפיצויי פיטורים".

3.                 "החזר הוצאות עבור נסיעה בכביש 6".

4.                 "הפרשות חסרות לקופת גמל".

5.                 "הפרשי שכר עבודה".

להלן נדון ברכיבי התביעה לפי סדרם:

"אי תשלום שכר עבור שעות נוספות";

התובע עותר לתשלום שעות נוספות בסך כולל של 44,964 ש"ח. לטענתו, הגם שעבד שעות נוספות בפועל כמדי יום, לא קיבל בעבורן תגמול (סע' 10, נספח ג' לתצהיר התובע).

לטענת המעביד, התובע קיבל מידי חודש בחודשו תמורה גלובלית עבור שעות נוספות, ואינו זכאי לתשלום שעות נוספות מעבר לכך.

אין חולק כי התובע זכה לתשלום רכיב "שעות נוספות גלובליות" בסך של 4,125 ש"ח, וכי עפ"י דוחות הנוכחות (נספח א' לתצהיר התובע) ביצע התובע מדי חודש כ-13 שעות נוספות בממוצע (ר' עמ' 2 ש' 10-11).

בבית הדין העיד התובע לעניין זה: "מה שנרשם בתלוש שעות גלובליות אכן זה מכסה את "השעות הנוספות" לפי השעון, אבל זו התחכמות כדי לא לשלם על זה סוציאליות.

כששואלים אותי האם חתמתי על זה בהסכם, אני משיב: בתחילת העבודה נאמר לי מספר דברים שגויים שלא יהיו שעות נוספות. אמרו לי שאקבל מתנה שעות נוספות גלובליות ולכן הסכמתי לחתום ב-נ/1 על ההסכם שזה כולל שעות נוספות."

בהתאם לפסיקה, רכיב של תשלום גלובלי עבור ביצוע עבודה בשעות נוספות, איננו נחשב ל"פיקטיבי" כאשר הוא משולם, באופן אמיתי, בגין עבודה בשעות נוספות. המדובר ברכיב שהופיע במפורש ותוך נקיבת סכום מוגדר בתלושי השכר של העובד.

(דב"ע מד/3-34 דוד אלון נ. בנק ישראל, פד"ע טז 76).

כלומר, אם נקבע תשלום נפרד ונקוב בעד עבודה בשעות נוספות, מדובר בתשלום גלובאלי שאינו חלק מ"שכר כולל" ואינו אסור על פי סעיף 5 לחוק הגנת השכר.

לפיכך, קביעה בין עובד למעביד, שלפיה יזכה העובד לשכרו ונוסף לכך ל"שעות נוספות גלובליות", כאשר הוא הקובע לעצמו את מספר שעות העבודה מדי יום- בין בעבודה הרגילה ובין בעבודה בשעות נוספות- היא לגיטימית, ולא תישמע אז תביעת העובד לגמול בעד ביצוע "שעות נוספות". הכל בתנאי שבסך הכל לא תפחת התמורה בגין שעות העבודה הרגילות והנוספות גם יחד מזו, שהיתה משתלמת לעובד, אילו היה נערך חישוב פרטני מדי יום ביומו.